הפרעת פאזת שינה-יקיצה דחויה (DSWPD) היא הפרעה במקצב הצירקדיאני שמאופיינת בהרדמות מאוחרת מהנורמה ובקושי ביקיצה.
עוד בעניין דומה
עפ״י ה-ICSD-3, ארכיטקטורת השינה באנשים אלה תקינה מרגע שנרדמו, אך מחקרים חדשים מראים כי לא כך. מטרת מחקר זה היתה לכמת את הקושי ביקיצה בהתאם לשלבי השינה השונים של נבדקים עם DSWPD בהשוואה לבריאים, ולהשוות את מבנה השינה בפוליסומנוגרפיה.
20 נבדקים עם DSWPD ו-16 נבדקים בריאים עברו שתי בדיקות פוליסומנוגרפיה במעבדת שינה. בלילה הראשון הנבדקים הלכו לישון בשעה עפ״י העדפתם, ובלילה השני נכפה עליהם כיבוי אורות בשעה 00:00 ויקיצה בשעה 7:00. לשם היקיצה השתמשו בשעון מעורר שהתחיל בעוצמת קול של 72 דציבלים ועלה בהדרגה ל-104 דציבלים.
נתונים סטטיסטיים: סף היקיצה הממוצע היה גבוה יותר בקבוצת ה-DSWPD לעומת הבריאים (75.5 לעומת 72.6 דציבלים, p=0.01). סף היקיצה היה גבוה יותר בזמן שנת REM לעומת NREMי(80 לעומת 74.4 דציבלים, p=0.02). מבנה השינה היה דומה בשתי הקבוצות פרט למשך חביון שינה ארוך יותר בקבוצת ה-DSWPDי(20.6 לעומת 12.1 דקות, p=0.004).
סיכום: במחקר זה נצפה סף יקיצה גבוה יותר בנבדקים עם DSWPD במיוחד בשנת REM. חביון שינה ארוך בנבדקים אלו גם בעת הליכה לישון בשעה טבעית מעיד על קושי בהירדמות.
מקור:
Solheim B, et al. Sleep Med. 2018 Jun;46:61-68.
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות